הומור ותחליפי-הומור בדיבור מול קהל

כשלימדתי דיבור מול קהל בקורס הדיפלומטים של משרד החוץ, והסברתי להם על הומור מול קהל, אחד מהם זרק לי משפט מאד יפה "בחדר עם 100 איש תמיד יימצא מישהו שייעלב". ההבדל בין שימוש בהומור מול קהל לעומת שימוש בהומור בפורום מצומצם הוא קודם כל הצורך להישמר ולא לפגוע ברגשותיהם של מספר גדול של אנשים, שחלקם אולי לא מבינים מספיק טוב את השפה או את הדקויות, ושהתפיסה שלהם לגבי מה ראוי שונה משלך. 

למעשה, הומור בנאום הוא תרופה חזקה ומסוכנת - הוא יכול לעשות נפלאות אבל גם לגרום נזק נורא.  בצד החיובי הומור יכול להמיס התנגדויות, לחבר אנשים ואף לשחרר את הנואם מפחד קהל. מנגד, בדיחה לא מוצלחת יכולה להעליב את הקהל להשפיל את הנואם, או פשוט להיתקל בחומת שתיקה צוננת.

כללים לשימוש בהומור מול קהל

אתה נואם ולא סטנד-אפיסט
המטרה של סטנד-אפיסט היא להצחיק, והמטרה של נואם היא להעביר מסר. בין אם זה נאום כדי לשכנע, שיעור כדי ללמד או מצגת כדי למכור, חשוב לשים את המטרה בראש ורק אז לבחון האם ההומור משרת את המטרה הזו.  אם הוא לא, יש לוותר על הבדיחה ולא משנה כמה היא מצחיקה.  אם לא מוותרים על הבדיחה משדרים בכך מסר לקהל שהצחוק חשוב לך מהנאום, במילים אחרות, שאתה סטנד-אפיסט ולא נואם.

לא מסיימים נאום בבדיחה
הזמן המתאים ביותר להומור הוא הפתיחה.  זה השלב שבו יצירת קשר חיובי (ראפור') חשובה במיוחד והומור הוא דרך נהדרת לרושם חיובי וליצירת קשר עם הקהל.  זמן נוסף שמתאים להומור הוא במהלך נאום ממושך באופן ששובר רצף ארוך ונותן לקהל מנוחה וריענון.  לעומת זאת חשוב לא להשתמש בהומור בסיכום מפני שזה ייפגע בכל הנעה לפעולה שניסיתם להשיג.

לא להכריז מראש ולא לבנות ציפיה
אם אין לכם הרבה נסיון בהומור מול קהל (וגם אם יש) כדאי להימנע מהקדמות והכנות לבדיחה מהסוג של "אני רוצה לספר לכם בדיחה ששמעתי" וגם לא לסמן בטון הדיבור או בשפת הגוף שקטע מצחיק מתקרב.  הסיבה לכך היא שיש משהו פחות טבעי, ולכן פחות מצחיק, במאמץ מודע לשעשע.  במקרה הטוב הבדיחה תעמוד בציפיות, והקהל ייהנה, אבל ייתכן גם שהבדיחה תהיה רק קצת מצחיקה ואז ההכנה ובניית המתח ייגרמו לה להיראות פחות טובה מכפי שהתיימרתם. בנוסף, תמיד קיים הסיכוי שהבדיחה תיכשל ובמקרה כזה אם תשתמשו בהומור מבלי להודיע מראש ניתן יהיה להתרחק מההומור בלי שנגרם נזק. לכן כאשר מדובר בבדיחה שאתם מספרים עדיף להציג אותה 'שמעתי סיפור פעם', ואם זה משפט חוכמה כדאי להגיד אותו בטון נון-שלאנטי ולתת לקהל לצחוק.

תנו לקהל לצחוק עד הסוף
אין חוויית דיבור-מול-קהל יותר מספקת מאשר בדיחה שהצליחה, אבל דוברים לא מנוסים יהרגו את הבדיחה בכך שהם ימשיכו את הנאום מיד אחרי, וזו טעות!  אם הקהל צוחק חשוב לתת לו להמשיך את הצחוק ולא להפסיק אותו באמצע על ידי המשך הנאום או בדיחת המשך.  זה כמובן מאד קשה, כי המשמעות היא לעמוד ולשתוק וזה מביך, אבל תתאפקו, תנו לצחוק להתגלגל ורק כשאתם רואים שהקהל מתחיל להירגע תמשיכו.  אמנים אמיתיים בדיבור מול קהל יידעו להמשיך  בדיוק כשהקהל כמעט -אבל לא לגמרי- סיים לצחוק.

מאמר המשך:  איך לפתח הומור מול קהל


הירשם עכשיו לקורס נואמים

למידע נוסף והרשמה