טכניקות מצחיקות לטיפול בפחד קהל

לאורך השנים נתקלתי בהרבה מאד טכניקות להתמודדות עם חרדה מקהל, וכל פעם הופתעתי מהיצירתיות שבה אנשים השתמשו כדי לעקוף את הבעיה ולא להתמודד איתה.  בזמן האחרון יצא לי לשמוע על כמה דרכים שהיו לא רק יצירתיות אלא גם משעשעות ולפעמים אפילו אפקטיביות, אז הנה הן:

1. להחשיך את החדר

האסטרטגיה: להקטין את מספר האנשים בקהל.
ב"י הוא מהנדס בחברה גדולה, שכמו כל מהנדס צריך להעביר מצגות.  לב"י פחד קהל מגיל צעיר ולמרות שהקורס שלי שיפר מאד את המצב הוא עדיין לחוץ כאשר הוא צריך להעביר מצגת (דבר שלפני הקורס הקפיד להימנע ממנו). הייתרון במצגת, הוא הבחין לפני שנה, זה שנהוג להחשיך את החדר, והייתרון בחדר חשוך זה שאם החדר מספיק גדול ומספיק חשוך, חלק מהקהל נעלם...
מילת אזהרה שלי: יש אנשים שחושך דווקא מגביר אצלם פחד קהל. לא כי הם מפחדים מהחושך אלא כי הם מאבדים שליטה בקהל.  כמו כן בחושך הקהל עשוי להירדם...

2. לצחוק על הפחד מהקהל

האסטרטגיה: כשמדברים על זה, זה פחות מלחיץ
ג'יי קיי רולינג לא למדה בקורס שלי, אבל זה לא מנע ממנה להצליח בחיים. למעשה היא האישה העשירה בבריטניה והיא עשתה זאת בעשר אצבעותיה עימן הקלידה את סידרת הארי פוטר. יחד עם הכסף והתהילה מגיעות הזמנות לנאום, וכשאוניברסיטת הארווארד מזמינה אותך לנאום בטכס הסיום שלה קשה לסרב גם אם מפחדים מאד.  אבל רולינג הורידה את פחד הקהל בדרך יעילה שרבים חוששים להשתמש בה - היא דיברה בגלוי על כך שהיא חוששת מהמעמד. זה עבד כישפעמים הדבר המלחיץ בפחד קהל הוא החשש שרק אתה סובל ממנו, והצורך להסתיר שנובע מכך. דרך טובה לצאת מזה היא לספר לכולם ולשים את זה על השולחן - זה מוריד את הצורך בהעמדת הפנים וגם מוריד את הציפיות, וכך מוריד את הלחץ.  רולינג עשתה זאת בהומור: "בזכותכם עברו עלי שבועות של כאבי בטן ואיבוד תיאבון וכך הצלחתי להוריד במשקל. זה פשוט win-win situation".
מילת אזהרה שלי: הוצאת הפחד החוצה היא אפקטיבית וגם לרוב משיגה אמפטיה מהקהל (שסטטיסטית 80% ממנו סובלים בעצמם מהבעיה) כי היא מפגיה אנושיות ומשדרת כנות. למרבה הצער עצם הפעולה הזו דורשת אומץ, ובמיוחד היא מחייבת קהל עם חוש הומור או לפחות פתיחות.

3. לדבר באירועים עצובים א'

האסטרטגיה: אם מגמגמים הקהל חושב שזה מההתרגשות
ד"ש היא מורה אהובה ומעורכת שנמנעה בקנאות מדיבור מול קהל של מבוגרים. אולם שבועיים לאחר שהתחילה את הקורס אצלי חמותה נפטרה, ודל"ת היתה צריכה להספיד אותה, דבר שהיא לא חשבה שהיא תהיה מסוגלת לעשות לפני הקורס. חמותה של ד"ש היתה אישה יוצאת דופן וד"ש חיברה הספד חזק ומרשים שהציג את כל פעליה וכשרונותיה, ומכיוון שהיא היתה כבר שלושה שבועות בקורס היא החליטה לנסות ולהקריא אותו בעצמה מול לא פחות מ-300 איש שבאו להלוויה (חמותה כנראה היתה באמת אשה מיוחדת). הסיבה שהיא הרגישה שתוכל לעמוד באתגר היא שבהספד כל גמגום וכל עצירה ייסלחו לה, ולכן הרגישה שזו הזדמנות לנצל את הכלים שרכשה בקורס כדי לעשות חסד אחרון. וזה עבד -"לאורך כל השיבעה" היא סיפרה לי "אנשים דיברו על ההספד". 
מילת אזהרה שלי - אסור לחכות רק להזדמנויות כאלו ולהימנע בשאר השנה, אבל כשהן קורות אפשר וחשוב לנצל אותן.

4. לשיר מול קהל

מ"ם הוא מורה לאנגלית שמלמד בעיקר מבוגרים. אימת הקהל לא גורמת לו להימנע מללמד, אבל עושה אותו עצבני ולחוץ כל פעם, וגורמת לו לחשוש כי יישכח את המסר או יאבד את הריכוז.  הבעיה חמורה במיוחד לקראת מפגשים שיווקיים בהם עליו למכור את עצמו. לכן הוא פיתח טכניקה של שירים באנגלית שהוא שר גם בשיעור הראשון כדי להציג את עצמו ואת החומר, וגם בפגישות ומצגות.  בשיעורים זה מתקבל בחיוך והבנה כי זו דר לא רעה בכלל ללמוד חומר ולזכור אותו, ובפגישות זה מתקבל בחיוך והבנה כי זה נראה כמו גימיק שיווקי בלתי-מזיק שגם ממחיש את הכישורים של מ"ם כמורה.
מילת אזהרה שלי: לא כולנו יודעים לשיר, ולא כל דבר אפשר להעביר בשירה.  אבל חוץ מזה זו טכניקה חמודה להפליא.

5. האצלת סמכויות לכפופים

האסטרטגיה: לתת לאחרים לדבר, ולגרום להם לחשוב שזה לטובתם
ק"נ הוא סמנכ"ל כספים בחברה גדולה.  הוא הצליח להגיע לתפקיד הבכיר הזה למרות פחד קהל חריף על ידי מדיניות שגרמה לו להיות מנהל מוערך מאד באירגון - הוא "מאציל סמכויות" ו-"נותן קרדיט" לכפופים לו.
בכל פעם שיש דו"חות כספיים להציג או תקצב שנתי לחשוף ק"נ נכנס ללחץ.  לפני שהשתתף בקורס הוא פשוט היה מטיל את העברת המצגת על אחד מרואי החשבון במשרדו (תוך שהוא מעודד אותו להתגבר על פחד הקהל שמאפיין רואי חשבון רבים...) ומשבח אותו לאחר מעשה.  בדרך זו יצר לעצמו ק"נ תדמית של מנהל "צנוע" שמפתח את עובדיו ומאפשר להם לקבל קרדיט להישגי המחלקה כולה.  זה הפך את מחלקת הכספים למבוקשת בקרב מתמחים וכלכלנים עד שגם לאחר הקורס, כשק"נ כבר מוכן להציג דו"חות ולנאום בישיבות, הוא מקפיד לשמור על דימוי של מנהל שמאציל סמכויות ומקדם עובדים.
מילת אזהרה שלי: עם כל הכבוד לכפופים, ק"נ לא יכול היה לקחת קרדיט לעבודה קשה כי הוא הצליח לקום ולהיות זה שמציג את העבודה שנעשתה.  כמו כן, בטווח הארוך טכניקת הימנעות אינה מפחיתה את פחד הקהל עצמו אלא רק מעצימה את הפחד (בגלל שהוא נעשה לא מוחשי, כמו שבסרטי אימה אף פעם לא מראים את המפלצת אלא נותנים לנו לדמיין אותה).

6. לדבר באירועים עצובים ב'

האסטרטגיה: אם הקול רועד הקהל לא מבין שזה בגללו
ב"ש, שהיא סטודנטית מצטיינת ומעורבת, התבקשה על ידי הנהלת המוסד בו היא לומדת לדבר באחד הטכסים, והיא בחרה להקריא שיר בטכס יום הזיכרון.  הקהל אמנם היה גדול - כמה מאות איש, אבל היא ידעה שהפחד האמיתי שלה הוא שיאבד לה הקול תוך כדי או שהוא יירעד וכך ייחשף פחד הקהל שלה.  הקראת שירו של אהוד מנור על אחיו שנפל בקרבות התעלה היתה סיטואציה עצוב ומרגשת מספיק שהתרגשות ורעד בקול ייתקבלו בטבעיות. 
זה היה קשה, אפילו קשה מאד, אבל זה הצליח. "הוכחתי לעצמי" ב"ש סיפרה לי כשנרשמה לקורס "שאני מסוגלת, וזה נתן לי את הכוח לעשות את הצעד ולהצטרף לקורס".  בסוף הקורס כברה היה צריך להוריד את ב"ית בכוח מדוכן הנואמים!
מילת אזהרה שלי: אסור לחכות רק להזדמנויות כאלו ולהימנע בשאר השנה, אבל כשהן קורות אפשר וחשוב לנצל אותן.


אל תיכנעו לפחד קהל - הירשמו לקורס או סדנה וטפלו בו !

למידע נוסף והרשמה